logo1
 

מחלת התרחבות קיבת הבלוטות – PDD

 

ד"ר עדי גנץ DVM, MSc, DVSc, DABVP avian, DECZM avian

 


"התרחבות קיבת הבלוטות" הוא תרגום מילולי מהשם הלועזי המקובל proventricular dilatation disease או בקיצור PDD . בלועזית יש למחלה עוד מספר שמות נרדפים, אשר פחות בשימוש בימינו.

מהי המחלה?
PDD היא מחלה ויראלית הפוגעת במערכת העצבים של ציפורים. פגיעה זו יכולה להתבטא בשלושה אופנים עיקריים:

א. פגיעה בתפקוד מערכת העיכול (אשר תלויה במערכת העצבים

ב. פגיעה עצבית

ג. שילוב של א+ב

מהו הגורם למחלה ואיך נדבקים?
קבוצת הנגיפים (וירוסים) הגורמת למחלה נתגלתה רק בשנת 2008, לאחר למעלה מ 30 שנה של חיפוש. הנגיפים זכו לשםavian Borna viruses  או בקיצור ABV . קבוצת החוקרים הראשונה שזיהתה את הנגיפים הייתה מורכבת מישראלים ואמריקאים (זכיתי וגם אני נכללתי בה). את המאמר המדעי שפרסמנו תמצאו פה. מאז פורסמו עשרות מאמרים נוספים המאשרים את הממצא.
למרות שהמחלה ויראלית ומדבקת, נראה שהיא לא נגרמת ישירות ע"י הנגיף, אלא עקב תגובה הרסנית (אוטואימונית) של מערכת החיסון של החולים בעקבות ההדבקה. ככל הידוע כיום – הנגיף עובר בהפרשות הגוף השונות (לשלשת, רוק), ולכן מגע קרוב בין ציפורים, במיוחד בהעדר אוורור מתאים ושמירה על הפרדה והיגיינה טובות מעלים את הסיכון להפצת המחלה. ממצאים ראשוניים מראים שתתכן גם הדבקה מהורים לצאצאים דרך הביצה.
ידוע שלא כל ציפור הנדבקת בנגיפי ABV תפתח את מחלת ה PDD , ושציפורים יכולות לשאת את הנגיף זמן רב (ולהדביק אחרות) בלי להראות סימני מחלה.   

מהם הסימנים השכיחים?
במופע של מע' העיכול הציפורים יורדות במשקל בצורה קיצונית ומתמשכת, לעיתים הן מקיאות\פולטות מזון, הלשלשת מכילה מזון לא מעוכל (למשל זרעים שלמים אם הן אוכלות זרעים). הציפורים במופע זה הולכות "ודועכות" על פני תקופה, ולבסוף מתות מתת תזונה וסיבוכים נלווים.
במופע העצבי יתכנו מגוון סימנים כגון שיתוקים, סיבוב\הטיית הראש בצורה חריגה, עוויתות\פרכוסים ועוד. הפגיעה במוח גורמת לבסוף למוות.
חשוב לציין כי אף אחד מהסימנים הנזכרים איננו ייחודי ל PDD , ולכן לא ניתן לאבחן את המחלה ע"פ סימנים חיצוניים בלבד.

מי יכול להידבק?
PDD שכיחה בעיקר בתוכיים. להוציא תוכונים גמדיים (אוסטרליים) שעד היום לא דווחו כרגישים למחלה, כל שאר מיני התוכיים רגישים או חשודים כרגישים ל PDD , ובכלל זה ארות, מיני קקדו, אפרור (ג'אקו), קוקטיל, אמזונות וסוגים רבים נוספים. המחלה תוארה גם בקרב ציפורים אחרות למשל ציפורי שיר (קנרים ועוד), אווזים, מגלנים, בז נודד וכו'

האם בני אדם עלולים להידבק?
ככל הידוע כיום – לא. המחלה מוכרת משנות השבעים ועד היום לא ידוע על אדם שנדבק.

איך מאבחנים את המחלה?
כמו בכל מחלה, האבחון מתחיל מבדיקות כלליות (בדיקה פיזיקלית, בדיקות דם ולשלשת, צילומי רנטגן – ע"פ המקרה). במידה ויש חשד גבוה ל PDD עוברים לבדיקות ספציפיות.
אבחון של PDD לפני המוות דורש ביופסיית זפק. מדובר בהליך ניתוחי קטן, במהלכו מסירים פיסת זפק ושולחים אותה הן לבדיקה פתולוגית והן לבדיקת PCR לנגיף ה ABV . רגישות האבחון בשיטה זו איננה מושלמת, אך עד לרגע זה אין שיטה עדיפה לאבחון המחלה.  בציפור מתה (טרייה) ניתן בד"כ להגיע לאבחנה ע"י בחינה מיקרוסקופית של מגוון רקמות (מע' עיכול, מוח, אדרנלים ועוד).
את נוכחות הנגיף (שימו לב, זה לא שווה בהכרח מחלה) אפשר לבדוק ע"י בדיקה מולקולארית (PCR ), אם כי גם כאן יתכנו פספוסים. מציפור חיה ניתן לשלוח: מטושי ביב או לשלשת שנאספו ע"פ מספר ימים (כדי להגדיל את הסיכוי לאבחון) ואשר נשמרו במקפיא. כמו כן אפשר לצרף מספר נוצות אשר תולשים במלואן מאזור החזה. בציפור מתה כדאי לבדוק מגוון אברים פנימיים ובעיקר מח, קיבות ואדרנלים.
בחו"ל קיימת גם בדיקת דם לנוכחות נוגדנים כנגד הנגיף. בדיקה זו מראה אם הציפור נחשפה לנגיף או שלא, אבל איננה מוכיחה את קיום המחלה.

איך מונעים הדבקה של ציפורים חדשות?
כיוון שמדובר במחלה איטית עם תקופת דגירה ארוכה, זיהוי פרטים בתחילת התהליך, או נשאים ללא סימני מחלה הוא אתגר של ממש.
בית פרטי או בית גידול שמעולם לא אובחן בו PDD יכול להימנע מחדירת המחלה ע"י אי הכנסת ציפורים חדשות לחלוטין, ואם חייבים – אז רק אחרי בידוד (אמיתי!) ארוך ככל האפשר ולא פחות מ 30 יום. בתקופת הבידוד יש לבצע את כל הבדיקות הקיימות כדי להשתכנע שהציפורים החדשות אינן נושאות ABV או גורמי מחלה אחרים.
בבית גידול בו כבר קיימת המחלה אך ברמה נמוכה, אפשר לאורך זמן לבדוק וליצור הפרדה בין נגועים ללא נגועים, ועם הזמן להשאיר רק את הקבוצה הנקייה. חשוב לזכור שמכירת ציפורים נגועות ו\או גוזלים לא בדוקים שלהן עלולה להפיץ את המחלה לבתים אחרים!
כמו בכל מחלה מדבקת – שמירה על תנאי היגיינה נאותים, אוורור מתאים והפרדה פיזית חשובים מאוד לצמצום ההתפשטות. דבר זה נכון שבעתיים לאומנות וחדרי גידול גוזלים. חדירה של הנגיף לחדרי גוזלים עלולה להיות מגפתית והרת אסון!

האם יש טיפול למחלה?
יש מספר טיפולים תרופתיים המבוססים על הפחתת התגובה הדלקתית ועל דיכוי חלקים ממערכת החיסון. בניגוד למה שחשבו בעבר, יש ציפורים המחלימות מהמחלה ויכולות להמשיך לחיות שנים אח"כ. אולם, הטיפול איננו מסלק את הנגיף, ולכן גם המחלימות נותרות בגדר סיכון הדבקה לציפורים אחרות!
הטיפול מומלץ לכן רק במקרים בהם מדובר בציפור יחידה, או שהציפור נותרת בבידוד קבוע מהלהקה גם לאחר הטיפול.

PDD

כמות גדולה של זרעים שלמים לא מעוכלים בלשלשת של תוכי עם התרחבות קיבת הבלוטות

 

קישורים למאמרים מדעיים נבחרים בנושא

המאמר הראשון מסוף יולי 2008

המאמר השני מדצמבר 2008

מאמר מסכם מקיף מספטמבר 2010

מאמר מפברואר 2012

 

pages חזרה לדפי מידע