logo1
 

כוויות זפק בגוזלי תוכים

 

ד"ר עדי גנץ DVM, MSc, DVSc, DABVP avian, DECZM avian

 

כללי
כוויות זפק הן תופעה שכיחה ומצערת בגוזלי תוכים העוברים האכלת יד. התופעה מצערת בעיקר משום שקל מאוד למנוע אותה. כדי להימנע מכוויות זפק הדייסה המוגשת צריכה להיות בטמפ' של 38-40 מעלות צלזיוס ולא יותר.  חשוב שהדייסה תהייה בחושה היטב כך שלא יהיו "כיסים" חמים יותר, כפי שקורה לעיתים קרובות, במיוחד כשמחממים בתנור מיקרוגל. ברור גם כי יש להשתמש במדחום ולא להסתמך על טפטוף על היד ושאר שיטות הערכה. בכלל, האכלת יד היא דבר הדורש ידע וניסיון, ורצוי להשאירו בידי המגדל.
כאשר תוכי מקבל דייסה חמה מדי, האזור התחתון של הזפק הוא בד"כ זה שנפגע בצורה הקשה ביותר. זה נובע מכך שאין שם כמעט רקמה שתוכל לספוג את החום העודף. כתוצאה מהכוויה האזור עלול לעבור נמק, ועם  הזמן עלול להיווצר שם חור (פיסטולה) דרכה נשפך מזון על נוצות החזה.
היקף הפגיעה מתברר רק ימים אחרי יצירת הכוויה. בהתחלה תיראה באזור רק אדמומיות, אח"כ תופיע תגובה דלקתית צהבהבה סביבו ובמרכז יווצר גלד שחור של חומר מת. גלד זה משמש מעין "פקק" זמני, אך כשהוא נופל מתחילה דליפת מזון מהזפק. בגוזלים מנוצים – זה השלב בו בד"כ מתגלה הכוויה, כלומר שבוע-שבועיים ואף יותר אחרי שקרתה.

טיפול

למרות המראה הלא מלבב, לא מדובר בד"כ במקרה חירום. למעט כוויות שקוטרן מילימטרים ספורים, כל השאר דורשות תיקון כירורגי. כאשר הכוויה מתגלה מוקדם אין ממהרים לנתח. בימים הראשונים חשוב לתת כיסוי תרופתי נגד זיהום חיידקי ופטרייתי. במידה ויש חור שדולף אפשר להאכיל את הגוזל מנות קטנות יותר פעמים ביום עד לניתוח. הניתוח יבוצע לאחר שמתבררים מימדי הכוויה ויש הפרדה ברורה בין האזור שנפגע לאזור הבריא (לפחות שבוע אחרי האירוע עצמו). בניתוח מסירים את הרקמות הפגועות וסוגרים את הפתח בשתי שכבות תפירה – אחת לזפק והשנייה לעור. כל ניסיון לנתח מוקדם מדי או לתפור בצורה אחרת צפוי להסתיים בכישלון ובצורך בניתוח נוסף.

 

crop burn

כווית זפק בתוכי. שימו לב לגלד הכהה במרכז ולחור סביבו. החומר הצהבהב הוא מזון שדלף מהחור. התפרים הכחולים הם שריד של ניסיון תיקון כושל, אשר נערך מוקדם מדי ובצורה בלתי מקצועית

 

 

חזרה לדפי מידע